עיר בירה

לא רק לבד היא מחייכת
לפעמים גם ביחד היא מצליחה
למשוך את קצות שפתיה מעלה
אפילו שבלבה רק אפלה.

הרחובות מתפתלים לרגליה
כמו נחשים מטילי אימה
פני האנשים סביבה נראים לה
כמו הכרזת מלחמה.

והיא נלחמת בכולם בשקט
כובלת ידיה למילותיה
לא מוכנה לזוז יותר
את זה החליטה בעצמה.

מחייכת גם כשהיא לא לבד,
רואה עצמה כרומא או פריז,
עיר בירה יפיפיה ועתיקה,
הרחובות כאן מאיימים מדי,
כמו הכרזה של מלחמה.

נשכבת לפעמים על מדרכה,
בנייניה העתיקים חשופים לכל,
אנשים ברחוב נראים כמו צל
חולפים בסימטאות ליבה האפל.