21 בדצמ׳ 2010

אחר כך

אחר כך כבר היה מאוחר מדי ולפני כן הוא לא ידע על מה שעשוי לקרות אחר כך ולכן לא טרח לעשות בנדון כלום. אז הוא רק ישב שם והסתכל רחוק רחוק, רחוק ככל שיכל, הישר דרך החלון הדרומי של הדירה בבניין ממול. הוא יכל לראות שם מה שהוא חשב שיכול להיות חלק מהמקלחת של הדירה ההיא ובתוכה חלק ממי שהוא חשב שעשויה להיות השכנה. לא שהוא ידע בוודאות מי גר שם בדירה ממול. הרי לא ראה שם מעולם מישהו מהדיירים עומד באיזה מחלונות הדירה. וגם לא שהוא יכל לדעת בוודאות שיש שם מקלחת, הרי הראייה מטשטשת כאשר מנסים להסתכל רחוק כל כך. אבל כל אלה לא עניינו אותו במיוחד והוא המשיך להסתכל ובעיקר לדמיין את מה שרצה לראות. ואז זה קרה, רגע לפני שהיה אחר כך, נכנס לחדר מישהו שנראה כמו ביג פוט. שעיר כזה וגדול, שלא לובש דבר מלבד הפרווה הכהה שמכסה את גופו. נראה היה לו שהוא מכוסה בריר צהבהב ואולי כמה כתמים ארגמניים של דם, אבל באמת שהיה קשה לראות משהו מהמרחק בו עמד. היצור צעד בצעדים כבדים, מתנדנד מצד אל צד והתקדם לעבר המקלחת. מי שהוא חשב שהיא השכנה, יצאה מתוך המקלחת בבהלה, חמקה למפלצת בין הרגליים והחלה להתרוצץ עירומה בדירה. היא חיפשה אחר האקדח. הוא היה בטוח שלבחורה כזו יש אקדח בבית. הענק המבולבל הסתובב בכבדות וניסה לאתר את הנערה התזזיתית (כעת היא כבר נראתה לו כנערה, אולי בת 17 אולי אפילו פחות). מכל מקום, עכשיו התחיל האחר כך והנערה הסתובבה עם אקדח גדול ושחור עם קנה שנצנץ לאורה של קרן השמש שחדרה מבעד לתריסי הדירה הפתוחים לרווחה בחלון המזרחי שלה. היא היתה סקסית מאוד עם האקדח הזה ביד, אפילו יותר סקסית משהיתה כשהתקלחה או כשיצאה רטובה מהמקלחת והתרוצצה בחדר בחיפושים אחר האקדח הענק שלה. היצור התקרב אליה באיטיות, כנראה שלא ידע בדיוק מה היא מחזיקה בידה, ולא חשב שעשויה להיות סכנה בבחורה כזו קטנה וצעירה (היא היתה קטנה, בטח מטר שישים וחמש, זאת בהנחה שהענק היה בגובה שני מטרים, אם היה נמוך יותר אולי היא היתה מטר שישים). ואז נשמעה היריה, ואחריה עוד אחת, ואחר כך הגיע וכבר היה מאוחר מדי, כי אולי המרחק היה גדול מכדי לראות בבירור את ההתרחשות, אך היה מספיק קטן כדי שהמעורבים בהתרחשות יהיו מעוניינים לסיים את חייו ומיד. לרגע הוא עוד הספיק לתהות אם היא באמת היתה סקסית כל כך ואם זו אינה עבירה חמורה להציץ לנערה צעירה וסקסית למה שחשב שזו המקלחת שלה, אבל כאמור, זה כבר היה מאוחר מדי.

תגובה 1:

eranitay@gmail.com