13 ביולי 2008

לילה אחד שם

היינו שישה. אה לא, חמישה. אולי בעצם ארבעה... לעזאזל, ריבויהאישויות הזה מבלבל לפעמים. היינו חמישה; זהו זה, אני בטוח.אפשר להתחיל את הסיפור.

היינו חמישה, הוא, היא, אני ועוד איזה שניים שאני לא זוכר כלכך כי כל הערב היה מסך עשן שהסתיר את פניהם. אז לא אתן להם שם ואתייחס אליהם במאוחד כהם. הוא, היא, אני והם. חמישה סך הכל. מה עשינו שם? ישבנו ועישנו ושתינו והיה כיף חיים אחד גדול. איפה זה היה? שם בדיוק, אני לא סתם אומר, את זה אני זוכרבבירור, זה היה שם.

באיזשהו שלב, אחרי הג'וינט השלישי או הרביעי ואחרי ששתינו דיהרבה וויסקי מעורבב ברד-בול, קולה וקרח, היא העבירה לי את הג'וינט הרביעי והתחילה לדבר. כל הערב שתקה ופתאום פתחה אתהפה המתוק שלה והתחילה להוציא ממנו כלניות. או שזה היה אירוסים? לא יודע. אולי מרגליות. לא משנה, שכל אחד יבחר לעצמואת הפרח האהוב עליו ביותר וזה יהיה התיאור המושלם של מה שהיאאמרה. בחרתם? יופי. אפשר להמשיך.

היא אמרה כל מיני דברים יפים כאלה על איך שהחיים שלנו מסתדרים מצוין. רק לפני כמה חודשים היינו תקועים עמוק במדים ירוקים, עם רס"רים וכל הזבל הזה והנה אנחנו שם, יושבים, שותים ומעשנים ונהנים מהחיים. ואז הוא אמר "כן! כן! זה בדיוק ככה. מי היה מאמין לפני כמה שנים שיהיה לנו כל כך טוב. זו המשמעות של החיים. שאתה או את", הוא היה מאוד פוליטיקלי קורקט, "יכולים להיות רגע אחד בבוץ של הבוץ, את יודעת, הבוץ שהבוץ נתקע בוומקלל שהוא נתקע בבוץ. ורגע אחרי זה אתם צפים באמבטיה נעימה של חלב, דבש ומי ורדים, שאפילו קליאופטרה הייתה אומרת שזה פינוק אדיר!"

אני הנהנתי והזעתי מרוב התרגשות. או שזה היה החום הכבד שהיה שם? לא משנה. העיקר שהזעתי ונהניתי מאוד. כל אחד יכול לבחור לעצמו כל פרשנות שירצה עבור ההזעה הזאת. מצידי תחשבו, כמוה כנראה, שהזעתי כי חשבתי שהיא מאוד סקסית והייתי מובך לשהות לצידה באותה סיטואציה נהדרת.

הם, לעומתנו, לא אמרו כלום. רק ישבו שם וצפו בי מזיע ובהם מדברים בהתלהבות על כמה שהחיים נהדרים עכשיו ועל איך שככה זה צריך להמשיך לנצח או לפחות עד שנמות, שזה הנצח. אל תשאלו אותי מה הפירוש, היא הייתה זו שאמרה את זה, וגם אז לא הבנתי מה היא אמרה בדיוק. נראה לי שזו הייתה הסטלה שדיברה מגרונה והיאהתחילה לשבש חלק מהמשפטים ומחוט המחשבה שניסתה לעקוב אחריו. באיזשהו שלב, נראה לי שהייתה זו אשמורת חמישית או שישית. בכל מקרה מאוחר מאוד בלילה. כשכולנו כבר היינו רעבים והחטיפים נגמרו והג'וינט השמיני ניצת ואחד מהם בדיוק חזר מהמקום ההוא עם וודקה רדבול, היא נדלקה, נראתה מושכת מתמיד ואני המשכתי להזיע. היא נדלקה לגמרי, העיניים שלה זהרו ונראה לי שראיתי סביבה הילה זהובה. או שזה היה הירח המלא? אולי המנורה הגדולה. היא נראתה כמו מלאך ממש, כל אחד יש לו בראש את הרעיון על איך אמורה להיראות בחורה שנראית כמו מלאכית שתויה ומעושנת על כל הראש.

היא, בדמות המלאך, אמרה משהו על חיבוקים ונשיקות וקרבה של בני אדם, ועל זה שחום הגוף מניע את בני האדם לעשות דבריםנפלאים ושכל רצונם של בני האדם זו הקרבה הזו, חום הגוף. חיבוקים ונשיקות. הוא שאל מה לגבי זיונים, אבל יותר בעדינות. היא ענתה לו שהאלוהות נמצאת בכוס שלה ובזין של כולם. אני הזעתי בכמויות, אולי באמת בגלל שהיא הייתה כל כך מושכת בעיניי. "אני רוצה לאהוב את העולם הזה כמו שהוא אוהב אותי, והפרחים והספגטי וכל האלכוהול והחתולים בפחים הגדולים שליד בית הכנסת. האנשים הזקנים האלה, שפעם היו כמונו והיום הם רקבני אדם. לא יכול להיות שבעולם יש יותר אהבה ממה שיש בו כבר,כי חוק שימור האנרגיה לא יאפשר שהיא תיעלם".

ואז היא נעלמה, הוא הלך אחריה. הם גיחכו בצד. אחד מהם אמר לישהוא ידע שזה יקרה, זה תמיד קורה כשהשחר עולה. הסתכלתי סביבי ובאמת ראיתי שמתחיל להיות אור בחוץ. הזיעה שלי התקררה קצת. השני מבין השניים אמר שתמיד הכי קריר כשהשמש עולה. אולי הזעתי בגלל החום שהיה שם? לא משנה, סיכמנו כבר שתפרשו את זה איך שבאלכם, לי זה לא משנה, העיקר שהפסקתי להזיע. הורדתי את החולצה הספוגה שלי והנחתי לידם. הם עשו פרצוף של 'אוי, זה ממש מסריח'. "בעיה שלכם", אמרתי בזלזול וצחקתי. גמרנו את הוודקה רדבול שהביאו וחיסלנו את הג'וינט האחרון.

הם אמרו משהו על זה שאני לא צריך להאמין לכל השטויות שהיא והוא אמרו על כמה שהחיים האלה נהדרים ואיך שהכל יכול להשתנות לטובה ברגע, כי כמו שזה פועל לכיוון החיובי זה פועל לכיוון השלילי. ובכלל, איך זה יכול להיות שהמוות הוא החיים לנצח. הרי זה שטויות, זה האלכוהול שדיבר במקומם. והם בטח מזדיינים עכשיו איפשהו והאלוהות שבכוס שלה מתמלאת בזרע אלוהי מהזין שלו ומצידם שהזין של כולם יישאר ביד שלך. הם אמרו מזדיינים, לא השתמשו במונחים עדינים יותר. אמרתי להם שמצידי הם יכולים ללכת כבר, כי ממש לא נעים היה לי לשמוע את כל הדברים הרעים האלה. הם אמרו לי שעדיף לי להרוג את עצמי וזהו, לחסוך מעצמי עוד יום של שינה במקום הזה ולאחריו לילה של טירוף ובדידות תהומית. אמרתי שנראה כבר, והם הבטיחו להגיע בלילה לראות מה עשיתי.

היינו חמישה ובבוקר נשארתי לבד, כי הם הסתלקו עד שיגיע הלילה.היה לי מעולה! אני ממש נהניתי ורציתי עוד לילות כאלה נהדרים. הלכתי לישון באותו בוקר עם כאב בטן נורא וסחרחורת. אחרי שעה של נים-לא-נים או שינה-לא-שינה או התפתלויות במיטה בניסיון להירדם, התעוררתי והקאתי את כל מה שהיה תקוע לי בגרון. הקאתי משהו על זה שהחיים דווקא בסדר, ולפעמים זה חרא לחיות ולפעמים זה נהדר ובכל מקרה אין לי תובנות עמוקות לגבי הנצח או המוות או אלוהים אבל אני יודע לשתות המון אלכוהול ולעשן המון מריחואנה ויודע גם להקיא כשצריך. נרדמתי והתעוררתי בלילה, כולם היו שם כבר, מחכים לי, החולצה שלי התייבשה אז לבשתי אותה והצטרפתי אליהם לחגיגה פרועה, הפעם הם הביאו עראק וחשיש.