13 ביולי 2008

מגנט

הולך אני. הולך רחוק. אל תשאלו לאן. למה אני לא אכפת לי מכל הדברים האלה שאומרים. וואלה, עולה על ההר רק בשביל לרדת ממנו. העיקר הולך אני. אז חשבתי ככה אולי אני גם אלך איזה יום שמה איפה שהחוף ים. ווואלה איך שאני מגיע בחוף אני רואה הים. שניה לא עוברת ואני כבר בתוכו של הים. יעני הכל מקיף אותי ככה במים ודגים וזה. אז ישבתי על הקרקע, ואני בדרך הולך, שתבינו. ואני איך שאני יושב אני, קופץ עלי ברקודה ענק, שני מטר. קופץ עלי ואני כאילו כלום, לא מזיז לי. למה אני לא אכפת לי מכל הדברים האלה, אתם לא מכירים אותי. חושב אני מגנט של העולם. וואלה איך בא לי הים הזה איך שאני מגיע לחוף ומגיע לי הברקודה הזה איך שיושב אני במים? אומר לכם. מגנט של העולם אני. בסוף יצאתי שמה מהים, למה נהיה לי כבר מגעיל שמה. אז המשכתי ללכת. אין לי בעיה אני. הולך. אפילו ירדתי פעם הר רק בשביל לעלות אותו.