הוא הולך עם הכלב בבגדים של בית. בוקר והכלב מכשכש בזנב בלי סוף. הוא עוצר וחושף שיניים לבנות לזו שבאה לקראתו, דוחפת עגלת תינוק, בחיוך שגם העיניים מחייכות איתו. הם מתחבקים עם נשיקות על הלחיים כאילו לא ראו זה את זו שנים, והחיוכים מתחילת הרחוב עד קצהו. הוא רוכן לעגלה, מתפעל מהתינוק, או התינוקת, עושה פרצופים לעבר העגלה. היא נראית מאושרת, גם הוא נראה כך, מתיישר ומישיר אליה מבט והם שוב מתחבקים ומתנשקים, הפעם על השפתיים, נשיקה קצת ארוכה. היא ממשיכה בדרכה, דוחפת את העגלה והוא הולך לצידה, בקצב שלה, נוגע קלות במותניה, והכלב עוד מכשכש בזנב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
eranitay@gmail.com