היא מחפשת פרובוקציה, רוצה מכות ונשיכות, רוצה לדמם, אולי אפילו למוות. לבושה בבד דקיק ומתנופף, חושפת יותר משהיא מסתירה, פיטמה שמאל מציצה מפעם לפעם בהתאם לכיוון אליו היא רוכנת. המכנס הקצרצר, מכנס דפוק-אותי-חזק-יותר-חזק-יותר-חזק-הכי-חזק-שאתה-יכול-כוס-אמק-כן! שחלקו התחתון לא משאיר מקום לספק - היא עושה שעוות-ערווה באופן קבוע, וחלקו העליון יורד נמוך מספיק כדי שיהיה ברור לכולם שאת החוטיני היא החליטה להשאיר בבית יחד עם אי-אילו עכבות.הוא מסתכל עליה עמוק, נועץ בה חזק את העיניים, מזיין אותה במבטו, בשדיים העגולים המושלמים שבינם לבינו מפריד רק בר ופיסת בד תכול ושקוף, מזיין אותה בפה הקטן והאדום שלה, אדום וקטן אבל מיומן, הוא יודע שהוא מיומן, מיומן בתחת שלה, הוא מזיין אותה עם העיניים שלו באפה הסולד, באוזניים המדהימות, בעיניה הירוקות, הבוערות, הרטובות, החמות, מזיין אותה בקורקבן המושלם, לא בולט מדי ולא עמוק מדי על פני הבטן השטוחה, המושלמת, הנעימה כל כך למבט. היא משחקת איתו, מלקקת את שפתיה, מוצצת את הסיגריה הארוכה, חשוב לה האורך, חשוב לה הכוח, הוא בטוח בזה כמו בזקפה שנמחצת כנגד כפתורי הג'ינס שלו. עוד רגע, עוד רגע הוא יקום אליה ואז היא תראה, היא כבר תראה.
הוא מסתכל עליה במבט מזוגג, קצת מטורף, עיניים רוטטות יש לו, עיניים מוזרות. הוא מתנשף בין שאכטה לשאכטה ללגימה לשאכטה ללגימה. הוא סובל מקוצר נשימה, קוצר יופי, קוצר רזון וקוצר הגיון. היא מכירה את הטיפוסים האלה היטב. נאלחים, אלימים, חושבים שהם מי-יודע-מה-זייני-סופר-על-שלא-ניתן-לעמוד-בפניהם. אף מאורך שמתעגל בקצהו בצורה מוזרה, מין נפיחות כזו בלתי מובנת, מעין בועה שצמחה במקום בו אמור להיות קצהו של אף. את הנקודות השחורות היא יכול לראות מהמרחק בו היא נמצאת, זה מעורר בה בחילה וגועל. הוא מתנשף ונועץ מבט בשדיה. שינעץ, שינעץ, היא חושבת, מרגישה אותו נועץ משהו גם בעכוזה, דרך המראה שתלויה על הקיר מאחוריה. היא לוגמת מהמשקה כדי לבלוע את העלבון וזה נעים לה בגרון ובעלבון, בעיקר בעלבון. יש לו ידיים גדולות ושעירות, שמעידות על ישבן רופס ושעיר, זין רופס וזעיר, בטן עגולה וגדולה ושדיים גדולים משלה. היא נגעלת ומתעורר אצלה הרצון לירוק עליו, לירוק על הבליטה הזו שהיא אפו ושהרוק יטפטף על שפתיו הדקות, הנעלמות כמעט, כמה רוע יכול להיות בשפתיים, בעיניים היא מפחדת להסתכל אז את הרוע היא רואה רק בשפתיים כרגע. היריקה הדביקה שלה תטפטף מהשפתיים שלו ישר על הכרס ומשם תחליק אל הבליטה במכנסיו, היא יודעת שיש לו זקפה עכשיו, היא בטוחה בזה לגמרי, כמו שהיא בטוחה בסימנים הכחולים שיוותרו על גופה לאחר לילה אחד איתו.
הברמן מסתכל עליה ועליו לסירוגין, הוא קולט את זיון המבטים האלים הזה, את העוצמה המינית שלה מתפרצת מעיניה, שדיה, רגליה, שפתיה, שיניה, לשונה, שיערה השחור, את אורגזמת ההתבוננות שלו משפריצה מהזין שלו דרך עיניו אל עומק גופה. היא מסיימת עוד סיגריה ועוד משקה, הוא סופר את השטרות והמטבעות שיש לו בארנק ומגלה שאינו יכול להזמין אפילו זיתים. שניהם מזמינים חשבון. היא משלמת. הוא משלם. הוא הולך לשירותים, משתין על הרצפה במקום להכניע את הזקפה כדי להיטיב לכוון. היא יוצאת מהבר אל הרחוב, מרימה את הבד כדי להסתיר את פיטמה שמאל וחושפת טפח מהחלק התחתון של פיטמה ימין. הברמן עוקב במבטו אחר חצאי הישבנים שלה שמתנדנדים יפה כל-כך בדרכם החוצה. בינתיים בשירותים הוא מסיים לנער ומגלה שהרטיב את הג'ינס לגמרי, מתבאס לגלות שאין נייר טואלט ומתבונן על עצמו מושפל במראה, יוצא מהשירותים על הבר ומהבר אל הרחוב, הברמן מעדיף לא להסתכל אבל בכל זאת רואה, בעל כורחו, את הבליטה והרטיבות במכנסיים הכחולים.
הוא מסתכל עליה במבט מזוגג, קצת מטורף, עיניים רוטטות יש לו, עיניים מוזרות. הוא מתנשף בין שאכטה לשאכטה ללגימה לשאכטה ללגימה. הוא סובל מקוצר נשימה, קוצר יופי, קוצר רזון וקוצר הגיון. היא מכירה את הטיפוסים האלה היטב. נאלחים, אלימים, חושבים שהם מי-יודע-מה-זייני-סופר-על-שלא-ניתן-לעמוד-בפניהם. אף מאורך שמתעגל בקצהו בצורה מוזרה, מין נפיחות כזו בלתי מובנת, מעין בועה שצמחה במקום בו אמור להיות קצהו של אף. את הנקודות השחורות היא יכול לראות מהמרחק בו היא נמצאת, זה מעורר בה בחילה וגועל. הוא מתנשף ונועץ מבט בשדיה. שינעץ, שינעץ, היא חושבת, מרגישה אותו נועץ משהו גם בעכוזה, דרך המראה שתלויה על הקיר מאחוריה. היא לוגמת מהמשקה כדי לבלוע את העלבון וזה נעים לה בגרון ובעלבון, בעיקר בעלבון. יש לו ידיים גדולות ושעירות, שמעידות על ישבן רופס ושעיר, זין רופס וזעיר, בטן עגולה וגדולה ושדיים גדולים משלה. היא נגעלת ומתעורר אצלה הרצון לירוק עליו, לירוק על הבליטה הזו שהיא אפו ושהרוק יטפטף על שפתיו הדקות, הנעלמות כמעט, כמה רוע יכול להיות בשפתיים, בעיניים היא מפחדת להסתכל אז את הרוע היא רואה רק בשפתיים כרגע. היריקה הדביקה שלה תטפטף מהשפתיים שלו ישר על הכרס ומשם תחליק אל הבליטה במכנסיו, היא יודעת שיש לו זקפה עכשיו, היא בטוחה בזה לגמרי, כמו שהיא בטוחה בסימנים הכחולים שיוותרו על גופה לאחר לילה אחד איתו.
הברמן מסתכל עליה ועליו לסירוגין, הוא קולט את זיון המבטים האלים הזה, את העוצמה המינית שלה מתפרצת מעיניה, שדיה, רגליה, שפתיה, שיניה, לשונה, שיערה השחור, את אורגזמת ההתבוננות שלו משפריצה מהזין שלו דרך עיניו אל עומק גופה. היא מסיימת עוד סיגריה ועוד משקה, הוא סופר את השטרות והמטבעות שיש לו בארנק ומגלה שאינו יכול להזמין אפילו זיתים. שניהם מזמינים חשבון. היא משלמת. הוא משלם. הוא הולך לשירותים, משתין על הרצפה במקום להכניע את הזקפה כדי להיטיב לכוון. היא יוצאת מהבר אל הרחוב, מרימה את הבד כדי להסתיר את פיטמה שמאל וחושפת טפח מהחלק התחתון של פיטמה ימין. הברמן עוקב במבטו אחר חצאי הישבנים שלה שמתנדנדים יפה כל-כך בדרכם החוצה. בינתיים בשירותים הוא מסיים לנער ומגלה שהרטיב את הג'ינס לגמרי, מתבאס לגלות שאין נייר טואלט ומתבונן על עצמו מושפל במראה, יוצא מהשירותים על הבר ומהבר אל הרחוב, הברמן מעדיף לא להסתכל אבל בכל זאת רואה, בעל כורחו, את הבליטה והרטיבות במכנסיים הכחולים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
eranitay@gmail.com